שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

עם הקוראים הסליחה - הפרוטוקול לא נערך לפני הפרסום

נוכחים:
ערן
אנה
ניצן אביב
עדי מורנו
לילך
דני גלעד
יוקי לביא
אביב סלע
נעמה ניר
פנינה
ברוך אורן
שירי אייזנר
אוסקר אוייריך
צארלס ארתור ג'יימס
עמית שאנן
יובל
ניצן אביב

1. ברוך מציג התהליך עד היום. כולל הקראת סיכומי פגישות צוותי העבודה.
2. רשימת מסרים אפשריים. כל אחת בוחרת מסר ומסבירה מדוע הוא טוב. לכל אחת מותר להתייחס למסר אחד בלבד, מסר שטרם התייחסו אליו, ורצוי מישהו שעוד לא דיברה.

פנינה - החופש להיות מי שאני - זה הערך המרכזי במצעד
יוקי - את הגאווה הזו לא תוכלו להרוג - פרפרזה על מה שהיה ברצח
ערן - אני מקבלת אותך - רוצה לקדם באמצעות המצעד קבלה,השנאה והפחד מגיעים מחוסר קבלה.
לילך - מסר של קהילה - זה לאו דווקא סותר מסר של החופש להיות. אני הייתי רוצה לראות במרכז המצעד - קהילה ספיציפית שלשים אותה במרכז זה שנוי במחלוקת. כל דבר שהוא זר לשיח הלהט"בי כלפי חוץ ולכן זר למיינסטרים. מסר בועט יחזיר לי את התחושה שהמצעד הוא אקט מחאה פוליטי ולא טיול המוני בשמש. בנוסף לזה - רצוי שזה יהיה מסורת. כל שנה קהילה אחרת.
מלחמת העצמאות - יובל - בעשור האחרון לא שינינו משהו על פני האדמה. זה מבט חדש שיביא את הכאב שלנו, אין לנו אוטונומיה לחינוך, מבודדים ולא משנה מה הנטיה שלנו. הסיסמה הזו מאפשרת להראות שאנחנו צריכים משהו שונה. כי אנחנו לא כמו כולם
דני - ככל שתפגעו כך רק נתגבר כמו היידרה. כי צריך להסביר לאנשים שמגיע לנו המרחב שלנו.
ברוך - קחי את החופש להיות - זה כלי לשינוי כמו take back the night שהוא כלי שהוכח ביכולתו לשנות
שירי - חוגגות את השונות נאבקות באלימות - כי היא קווירית רדיקלית. כי חגיגה זו דרך הקבלה הטובה ביותר. אלימות זה אלימות של כיבוש, של משטרה, של שפה. וחוגגים את השונות היה סלוגן של ביסקסואלים בישראל.

מסרים ללא תומכים הנמחקים מהלוח:
- חיה ותן לחיות בכבוד
- אדם באמונתו /מיניותו זהותו יחיה
- לא לאלימות כן לאהבה
- צור לעצמך שיוויון

התקפות / ביקורת על המסרים (לפי אותו כלל)
צארלס - החופש להיות מי שאני - לאף אחד אין בעיה להיות להט"ב. באופן כללי זה מסר אנמי בעיניי. מחפש מסר בועט יותר. אפשר להיות הומו וזה נסבל. להעביר את המסר בתוך המצעד הססגוני והכיפי.
יובל - קחו לעצמך - זה לשכנע את המשוכנעים. אם רוצים שהקהילה תתחיל לעשות משהו אז זה לא מתאים. אנחנו מפספסים את העזרה של מי שלא מכיר את הקהילה. זה לא מחבר את הפאזל למי ששונא אותנו.
ערן - את הגאווה הזו לא תוכלו - זה לא מסר אנמי אבל היות והוא נשמע יותר מדי סיסמאתי, יותר מדי שיווקי.
אוסקר - חוגגות את השונות - זה נשמע כמו סלוגן של הועד למלחמה בסרטן. אובר מיינסטרים. שחוק. כל פרסומת מאבקית שיוצרה.
עדי - בגנות מסר של קהילה - זה רעיון שמאוד קשה לי איתו השנה. זה מצעד ראשון אחרי רצח בברנוער. הייתי רוצה לראות מסר שכל קבוצות הקהילה יוצאות וצועקות. ומסר של קהילה ספציפית זה קצת להשתיק את הקול של כל הקהילה.
לילך - אני מקבלת - זה שיח ליברלי, מתמקד ברגש אישי של כל אחת ולא מדבר על הבנה של דיכוי שלא כחוויה אישית של כל אחד/ת. וזו הסיבה שבגללה עושות אקטיביזם. לא מכיר בדיכוי כדיכוי. (2) לא אוהבת מסר של שמקבלים את כולם, לא מקבלת את מי שרצח בברנוער. זה מאוד אני ואתה ואני מקבלת אותך זה לא הדדיות. זה לא המצב, כי יש דיכוי, זה לא שתי קבוצות שוות שמנהלות דו שיח. לשים על אותו מדף זה למחוק את הדיכוי.
דני - אני גאה להיות אני - לא רואה אוריינטציה מינית וזהות מגדרית כנושא שיכול להיות לו קשר להתגאות או בושה. זה עניין של בחירה. אני גאה שיש לי השקפת עולם רוויזיוניסטית כי היא נגד גירוש הערבים. מעבר לזה אני גאה במה שהשגתי, לא מה שקיבלתי מהשמים. מה שהשקעתי בזה.
אנה - מלחמת העצמאות - יש לי בעיה עם זה שמלחמה זה מיליטנטי. עצמאות, חינוך שמיועד לקהילה מסויימת לדברים שמתקשרים אצלי להפרדה, בדלנות. וזה משהו שלדעתי לא צריכים לכוון אליו. לא צריכים ליצור חברה שלנו. אני חושבת שצריך למצא את המקום שלנו. לא מתוך הבדלה שלנו מהחברה. הייתי מקבלת את הסלוגן אם היה "מלחמת השחרור".
ערן - קודם כל זאת סיסמה שמכל הסיסמאות זו הסיסמה המיליטריסטית ביותר. לא בעד רדיקליות אלימה. זה מסר אלים, תוקף. זה מסר שהמהות שלו היא אלימה. אתם מכים אותנו אנחנו נשרוף אתכם.
אביב - מדבר חצי בעד חצי נגד - "את הגאווה הזו לא תוכלו" - זו סיסמה שמקשרת לברנוער, והתהיות שיעלו. זה שם את הברנוער במרכז. מצד שני חשבתי עם עצמי על הביקורת בנושא המילטריסטי של הסיסמה. האם אפשר, איך אפשר לעשות את זה פחות. בועט אבל לא עם בוקסים. מצד אחד מציב דרישה מצד שני לא מציג תוקפנות.
עמית - מתחבר עם "את הגאווה" - בגלל שמתחבר לברנוער - זו קצת הרמה להנחתה. שואלים אותנו על מה אתם גאים, אני בעצמי נתקל בקושי להסביר לציבור, על מה הגאווה.
סבב הערות מהירות - דקה לכל דובר.
צארלס - ללכת החוצה.
יוקי - מיליטריזם והכללת פלסטינים
אביב - הדיון לא יסתיים בסיסמאות אלא גם בשיטה
לילך - חשוב גם איך להגיד נכון וגם מה אומרים. זה מאוד חשוב מה אומרים. אפשר להשאיר קצת את הקופי בצד.
דבר שני - האם באמת צריך לשים את הברנוער במרכז? צריך לחשוב על זה קודם.
שירי - כל סלוגן חייב לתת הדעת על הדיכוי בתוך הקהילה.
דני - מציע לדחות את ההחלטה.
ערן - את הקופי אפשר להשאיר לסוף. לבחור את מה שמנחה אותנו. מה שאיילה כץ כתבה - מה שצריך להנחות זה לא מסר אלא ערך.
יובל - לא לערב מאבקים שמחוץ לקהילה, כן לתת לכל הפלחים בקהילה מרחב.
פנינה - קחו את החופש להיות - אמרו שזה אנמי אבל הברנוער מראה שזה לא כך. להוסיף מעבר למסר קוד אתי.
ברוך - מצטט את איילה לגבי מסר בועט שמייצר התנגדות ולא שינוי.

בהצבעה ראשונית ירדו
אני גאה להיות אני
מלחמת העצמאות/שחרור
ככל שתדכארו אותנו כן

נותרו על הלוח:
החופש להיות
קחו את החופש להיות
את הגאווה הזו לא תוכלו/אי אפשר להרוג/להפסיק
אני מקבלת אותך, ואת/ה
----
פינליסטים:
קחו את החופש להיות מי שאתם - 4 קולות
את הגאווה הזו אי אפשר להרוג - 8 קולות - נבחר.
אני מקבלת אות/ך ואתה? - 1 קולות