בעקבות הקושי האישי שלי להתחבר למסר שנבחר, שוחחתי עם צ'ארלס וכתבנו ביחד הרחבה שתאפשר ללמוד ביחד מה הכוונה במסר שלנו.
תוך כדי למדתי שבפעם הבאה שעובדים על מסר, כדאי לבקש מראש מכל מי שמציעה מסר להכין מעין "מסת איך המסר שלי יוצר שינוי" כדי לאפשר דיון יותר עמוק במסרים.
המסר:
ברוך: זהו מסר קצת בעייתי מהבחינה שהתרגום האוטומטי שלו לעברית פשוטה הוא: אנחנו כאן, אנחנו קווירים, תתרגלו לזה.
אנחנו פה, לא תעלימו אותנו, FUCK YOU ותתמודדו
we're here, we're queer, get use to it
תפסיקו להניח שאנחנו הולכים להעלם. אחננו פה כמו שתמיד היינו פה.
החברה הישראלית תתמודד עם העובדה שיש קהילה גאה וככה זה. אנחנו יוצרים לעצמנו מרחב "בכח"
--> ובחברה הישראלית זה דיי צפוי שכשתגיד למישהו "תתרגל לזה" הוא פשוט ישלוף עליך סכין, ככה שאולי זו לא הדרך הכי מובנת ליצירת שינוי.
צ'ארלס: לכן צריך לדאוג שזה לא יתורגם ל"אנחנו כאן וגו'" אלא לכדי 3 חצים שהמסר אמור לשלוח:
א. שימו לב יש אלימות נגד להט"ב "זה לא רק הפיגוע, זה לא רק הרצח", יש הרבה אלימות ברמה היומיומית נגד להט"ב, אלימות שחלקה פיזי וחלקה מילולי או סימבולי.
ב. שימו לב יש בעיה בחינוך, בממסד הישראלי שמעודד אלימות
ג. ההסתה, המילים הם חלק מההדק שיורה "מילים לפעמים הורגות"
* יש אלימות בחברה הישראלית
* יש גזענות בחברה הישראלית
* שנאת אחר/ שונה
* יש בעיה בחינוך/ ממסד/ שלטון שיש כאן בעיה של אלימות.
* עצם העובדה שמישהו לוחץ על ההדק זה בעיה קשה שצריך היה להתמודד איתה מראש. באמצעות חינוך.
* ההסתה, המילים הם חלק מההדק שיורה.
המסר הזה אמור להגביר את המודעות לאלימות נגד להט"ב, את המודעות לבעייתיות בחברה הישראלית כולה בנושא האלימות.
תרגום אפשרי למסר: האלימות היא תופעה שמלווה את הקהילה עשרות שנים בישראל, וזה לא הצליח להרוג את הגאווה שלנו.
אולי אפילו צעד אחד קדימה: המילים המסיתות, האלימות הפוצעת - הורים אנשימות, אבל הגאווה לא ניתנת להריגה. לכן אנא הפסיקו בבקשה את האלימות כי אין בה טעם.
בניתוח לפי סוגי קהלי יעד: אוהדימות, להט"בופוביות לייט, להט"בופובים "כבדים"
1.א. מסר של העצמה, יצירת מרחב, התמודדות עם פצע פתוח => נועד ליצור מרחב
1.ב. קריאה לדגל. נפצענו, זה כואב, בואו נתחבר מהמקום של הכאב כדי להתמודד ביחד עם הבעיות שיש בחברה הישראלית.
גם היום אנשים מרגישים שיש להם זכות לפגוע בלה"טבים, ואנחנו רוצות לבנות לנו בטחון. זה לא רק הרצח. וצריך לדבר על זה. זה לא רק הרצח. אלימות קבועה בחברה הישראלית.
אוכלוסיית האוהדימות תרחיב את המודעות שלה לגבי אלימות נגד להט"ב. "זה לא רק הרצח אלא אלימות יומיומית".
להט"בים לא צריכים לקבל אלימות כלפיהם ואתם צריכים לעזור למנוע אלימות. זה החובה שלכם.
אוכלוסיית הלהט"בופובים צריכים להבין שהם חלק מהאלימות אם הם לא פועלים כנגדה. צריכים להבין שמילים הורגות אנשים.
הם לא מעניינים כי הם ממילא לא יקשיבו לנו. אז אין לנו איך ליצור שינוי במרחב הזה.
(וזה יפה שאנחנו שמים את זה על השולחן ומודים בזה מראש :-)
--> לפי שלושת ראשי החץ:
- להביא עדויות למקרי אלימות
- המצעד יכול לעבור במקומות בהם יש אלימות נגד להט"ב למשל בגן העצמאות, ברח' הצפירה ליד מועדון הדום, ברח' סלמה ליד האומן 17 גם שם אנשות קיבלו מכות. בפלורנטין ליד מיקומה של מסיבת הקווירפאדה שבה פשטו שוטרים והרביצו לחוגגות.
- להתחבר לנאומים של משפחות הפצועים / הרוגים
- המצעד יכול לעבור ליד רח' השלושה (מחוז המרכז של משרד החינוך)
- הקפדה על האנשות שעולים לבמה, מה הדעות שלהם והאם הם מבינות את המאבק שלנו. שלא יגידו ש"אלוהים שלהם לא מאמין בקהילה"
- אפשר לחלק "פנקס כיס: מה היא להט"בופוביה / איך תתמודד עם חבר/ה שלך לעבודה הומופובית?"
- כיכר רבין יכולה בקלות להתחבר לנושא ההסתה שלפני רצח רבין, שגם שם השימוש במילים תורגם לאלימות פיזית. אפשר להביא את ההקשר הזה ע"י שימוש באנדרטת רבין, ע"י חיבור לגרפיטי שהיה במקום - אולי הפעלה המונית עם גרפיטי, דגל ענק של גרפיטי נגד אלימות מילולית וכיוצב'.
- דגש על שפה, מילים: רח' בן יהודה, מחיה השפה העברית, יכול לשמש כנקודת התייחסות, למשל במעבר המצעד דרך רחוב בן יהודה, לעצור לדקת דומיה או לעשות משהו מיוחד, למשל להציב שילוט מיוחד או במה מיוחדת בהקשר הזה.
פרסום תגובה חדשה