שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

יש 5 דרכים ישנות לשנות את השיטה -
שיטת גורבצ'וב "הסוס הטרויאני" "יאיר לפיד" - לעבוד על כולם שאתה הכי קומוניסט עד שתהיה ראש ממשלה, ואז להפוך את עורך ולהיות הכי קפיטליסט שאפשר. בקיצור, לעבוד על כולם ולעשות מה שבא לך.

שיטת המצביאים - לעלות על הכנסת עם טנקים ומרגמות... ולקוות שאחרי שתכבוש את הכנסת, תצליח להנהיג שיטת ממשל טובה יותר מזו שלהם, ותצליח לעצור את אלו שירצו לעלות עליך עם טנקים ומרגמות.

שיטת המדינה היהודית / הבנקים - לקבל הלוואות וכסף מבעלי ההון (רוטשילד) ואז לנסות להתמודד איתם כשהם מבקשים את הרווח על ההשקעה שלהם... בדרך כלל החזר ההלוואות הללו יהפוך את הניסיון להיות ברי-קיימא לבלתי אפשרי.

שיטת החוות האקולוגיות - להדגים את השיטה ולקוות שכולם יצטרפו. בדרך נתקלים בקושי לשרוד מחוץ למערכת הקיימת, ולפעמים מוצאים את הדרך להתחבר לשיטה - למשל - למכור שירותי הדרכה למשרד החינוך - מה שמפריע מאוד ליכולת להעביר את המסר שהמערכת הנוכחית היא הבעיה...

השיטה שאני מנסה להוביל היא אחרת: שיטה גלוקאלית. לעבוד הכי לוקאלי שאפשר - ולהיות שותף בקהילות רחבות וגלובאליות ככל האפשר. המקום שלי להשפיע הוא באמצעות ההחלטות האישיות שלי והדרכים שבהן ההחלטות מתבטאות כדוגמא אישית בתוך קהילות שאני שותף להן. ההחלטות הכי קטנות ואישיות הן הכי פוליטיות. עם איזה סבון להתקלח? מה לעשות עם נגר המים מהמקלחת? עם מי לשכב לישון בלילה? איזה אוכל אני מוכן לאכול? מה אני מוכן לעשות כדי להביא אוכל הבייתה? איפה אני רוצה לגור? באילו קהילות אני רוצה להשתתף? ואיזו השראה אני רוצה לעורר? ברמה המשפחתית? השכונתית? היישובית? הארצית?