בעמותה דימיונית "אלף" הוצא לקיים שיתוף פעולה עם עמותה דימיונית אחרת, "גד". העמותה "אלף" הינה עמותה אשר רוב הכנסותיה הינן מתרומות המועברות אליה באמצעות קרנות; ובהתאם לעמותות הנשענות על תמיכת ממשלה וקרנות, לעמותה "אלף" ישנו אישור על הגשת מסמכים (מקביל לאישור ניהול תקין אצל עמותות צעירות).
העמותה "גד", לעומתה, טרם השיגה הכנסות משמעותיות והיא פונה לעמותת "אלף" כדי לשתף פעולה בהקמת פרויקט משותף.
העמותה "אלף" מבקשת מהעמותה "גד" להציג לה 3 הצעות מחיר לכל הזמנת עבודה, ואכן כך קורה. עבור הזמנת העבודה הראשונה, מועברות לגזברות עמותת "אלף" 3 הצעות מחיר. הצעת המחיר הנמוכה ביותר, הינה מעוסק עצמאי בשם "גד" אשר באופן לא מפתיע, הוא גם אחד המנהלים בעמותת "גד".
דיון
בבואנו לשתף פעולה עם התארגנות בלתי משפטית או עמותה שטרם הוציאה אישור ניהול תקין, עלינו להתייחס לשיתוף הפעולה כאילו היה פעולת מיזוג. כלומר, מעתה יש לבחון את היחס אל מנהלות/י ההתארגנות כאילו היו חברי ועד מנהל אצלנו בעמותה.
סעיף 33(א)(2) לחוק העמותות קובע נחרצות:
לפיכך, אין זה תקין שמנהל בהתארגנות עימה אנו מקיימים שיתוף פעולה, יבקש למשוך שכר לעצמו באמצעות תלוש משכורת ו/או בהיותו עוסק עצמאי. יש בכך משום פסלות לכהונה כחבר ועד ולפיכך, פסלות מהעברת משאבים כזו לפי חוק העמותות.
פרק ב': נפרדים מהמנהל גד
הגזברות של עמותת "אלף" פנתה לפי הכתוב לעיל לגזברות של עמותת "גד" ואכן, הוחלט לסיים את תפקידו של המנהל גד בעמותת "גד". וראו זה פלא, מחליפתו בתפקיד הינה בת זוגו. האם כעת תוכל גזברות "אלף" לאשר תשלום לעוסק העצמאי "גד"?
כאמור, עמותה בשיעור קומה כעמותת "אלף", אשר עמדה בביקורת והוענק לה "אישור על הגשת מסמכים" (שהוא אישור שווה ערך לאישור "ניהול תקין" המוענק לעמותות צעירות) - עליה לעמוד בדרישות חמורות יותר מדרישות חוק העמותות, לגבי התנהלותה. על עמותת "אלף" האחריות לוודא כי לגופים עימם היא משתפת פעולה ישנו אישור ניהול תקין:
עם זאת, שיתופי פעולה משמעותיים רבים מתקיימים עם התארגנויות שאינן מאוגדות משפטית או עם עמותות צעירות, שאין להם עדיין שנתיים ותק פעילות ולפיכך גם אין להם אישור ניהול תקין. העמדה שלי (ברוך אורן) היא שאפשרי לקיים שיתוף פעולה עם התארגנות שאין לה אישור ניהול תקין, בהנתן שאנו לוקחים אחריות לוודא עמידתו של הגוף עימו אנו משתפים פעולה, בכללי ניהול תקין. מכאן יש להסיק שנדרש:
1. לדרוש באופן רשמי, מהגוף עימו אנו משתפים פעולה, עמידה בכללי ניהול תקין. דרישה כזו אפשרי שתוסף לחוזה התקשרות בין הגופים, או לנייר תיאום ציפיות.
2. חובה להיות עירניים לתהליכים שבוודאי היו מפירים את הניהול התקין, המתקיימים בגוף עימו אנו משתפים פעולה. אחריות זו דורשת מאיתנו, לפיכך, להיות במידה מסויימת גוף מבקר חיצוני של הגוף עימו אנו משתפים פעולה. ביקורת אמיתית דורשת סמכויות, ולכן עלינו לדרוש איזונים ובלמים מתאימים כדי לאכוף את עקרונות הניהול התקין בגוף עימו אנו משתפים פעולה.
עקרונות הניהול התקין אוסרים על העסקת קרובי משפחה בעמותה, ובהתאם נגזור מכך שהם אוסרים גם על היקשרות כספית עם קרובי משפחה. ניתנת האפשרות לחרוג מכללים אלו, עבור 2 מקרים: העסקת קרובי משפחה בנפח של פחות מ-10% מנפח ההעסקה בעמותה, ומקרה חריג שאופי העמותה נותן לו הסבר:
עם זאת, וכפועל יוצא מסעיף 72 לחוק העמותות, הקובע כי על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה, מינהל תקין מחייב העסקת עובדים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה ולא על פי שיקולים של קירבה משפחתית. כמו כן בנסיבות מסוימות, תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד (בין במסגרת העמותה ובין במסגרת תאגיד בת שבשליטת העמותה) עלול להיחשב לעקיפה של סעיף 33(א)(2) לחוק הקובע כי לא יכהן כחבר
ועד או כחבר ועדת ביקורת מי שנותן לעמותה שירותים בשכר שלא כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת.
העסקת עובדים
העסקת קרובי משפחה של חברי ועד, חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר עלולה להביא למצב של ניגוד אינטרסים בין תפקיד חבר הועד לפעול לטובת העמותה או תפקיד חבר ועדת הביקורת לקיים בקרה בלתי תלויה בעמותה, לבין המחויבות המשפחתית של חבר הועד או חבר ועדת הביקורת כלפי העובד, כמו כן עלולה להיות בכך עקיפה של ההוראה הקבועה בסעיף 33(א)(2) וסעיף 33(ב) לחוק. לפיכך לא יועסקו בעמותה קרובי משפחה של חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר.
עם זאת, באשר לחברי ועד, נקבע כי כעקרון לא יועסקו בעמותה בשכר יותר מ-10% עובדים שהם קרובי משפחה של חברי ועד, וכן, ולחילופין, לא ישולם למעלה מ-10% מהשכר שמשולם על ידי העמותה לקרובי משפחה כאמור (גם אם שיעורם נמוך מ-10% ממספר עובדי העמותה), למעט מקרים חריגים בהם אופי העמותה יצדיק חריגה מכלל זה.
בתוספת השלישית לחוק העמותות מוגדר המושג "קרוב"- "אח, הורה, הורי הורים, צאצא, צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה".
כלומר, "קרוב" של חבר ועד או חבר ועדת ביקורת לענייננו הוא בעל/אישה, אח/אחות, אב/אם, סב/סבתא, צאצא, צאצא חורג, בן/בת זוג של אח/אחות (גיסים), אב/אם חורגים, סב/סבתא חורגים ובן הזוג של הצאצא (כלומר, חתן/כלה) גם אם הצאצא עצמו הוא צאצא חורג.
יובהר, כי "צאצא" איננו רק בנו של אדם או בתו אלא גם נכד/נכדה, נין/נינה וכן הלאה.
הפרשנות שלי (ברוך אורן), היא שמקרים בהם אפשרי בכל אופן להעסיק קרובי משפחה בנפח רחב יותר מ-10% מהמועסקים, הם במקרים שבהם העמותה מצהירה מראש שמטרתה היא לדאוג לתעסוקת קהילה מסויימת. דוגמא מוצלחת היא הועד למלחמה באיידס, שבו אחד העקרונות הוא קידום ההעסקה של חולות/י איידס; במקרה כזה ברור שהעמותה, כמעסיקה, תרצה לקדם את מטרותיה באמצעות העסקת קרובי משפחה של חברי העמותה ו/או ועד העמותה ו/או ועדת הביקורת.
לפיכך, נותרת השאלה: האם עמותת "גד" יכולה להסביר מדוע המבנה שלה כעמותה, מצדיק ויוכל להסביר חריגה משמעותית מכללי מנהל תקין?
תגובות
פרסום תגובה חדשה