שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

מתוך: דף הפייסבוק של מטה המאבק

כפי שהבטחנו, להלן פרוטוקול מפגש המטה הראשון אשר התקיים ב-20.12.13

פתיחה (רעות גיא):

הרקע להקמת המטה הינו פרץ חקיקה אשר הוביל ל"כינוס חירום" של הקהילה בשבוע שעבר. עם זאת, הקהילה אינה ב"מצב חירום" ומטרת המטה היא להשמיע את קולם של כלל גווני הקהילה והגורמים המעורבים בה: "פעילים חופשיים" (אשר מעורבים בעשייה חברתית, לא בהכרח מתוך מסגרת ארגונית כזו או אחרת), ארגוני הקהילה השונים (האגודה, חוש"ן, איגי, פרויקט גילה, הבית הפתוח וכו'), התאים הגאים במפלגות השונות וחברי כנסת ולוביסטים.

סקירת הפעילות הפרלמנטרית הנוכחית (גאיה פולת, יועצת פרלמנטרית של השרה לימור לבנת):

בחודשים האחרונים הקהילה ברגע היסטורי מאחר ואין חרדים בממשלה, אשר מסורתית מסכלים חקיקה למען הקהילה. זאת, לצד השינוי במשרד המשפטים ומינוי ציפי לבני לשרת המשפטים, הנמנית על תומכי הקהילה, במקום יעקב נאמן, שסיכל כל ניסיון להכרה חוקית בקהילה הלהט"בית בחקיקה.. בחודשים האחרונים מסתמן כי משרד המשפטים לוקח על עצמו את ההובלה של שינוי חקיקה, בעוד שבעבר עיקר התמורות הגיעו מבג"ץ.
הצעות החוק העיקריות שעל הפרק
איסור אפלייה - הצעת חוק הפרשנות - במקור, הצעת חוק של ניצן הורוביץ עוד מהכנסת הקודמת. גם בכנסת הזו הניח הצעת חוק כזו, שעליה חתומים גם זהבה גלאון, תמר זנדברג, מיכל רוזין ואילן גלאון. הצעת החוק שעברה ועדת שרים לחקיקה וכן קריאה טרומית בכנסת ב-18.12.13 הינה של עפר שלח, עליזה לביא, ראובן ריבלין, פנינה תמנו-שטה, מאיר שטרית, מירי רגב, אורלי לוי אבקסיס, בועז טופורובסקי, אלעזר שטרן, רוברט אילטוב, דוד צור. משמעות ההצעה הינה שלכל חקיקה או תקנה האוסרת על הפליה, יתווסף כי נאסרת ״הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית״. ההצעה צפויה לייתר הצעת חוק דומה של חד"ש, וכן חוק של דב חנין למניעת איסור הפליה של תלמידים בבתי ספר, יחד עם הצעתה של מרב מיכאלי ואחרים בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל זהות מגדרית).
להבדיל מאיסור אפליה, הורות והכרה בזוגיות חד מינית הינן סוגיות בעייתיות יותר מבחינת חקיקה מאחר ומערערות את הסטאטוס קוו בענייני דת ומדינה (כיום כל נושא הזוגיות מצוי בתחום בתי הדין הרבניים). על הפרק:

הורות:
1. הצעות חוק שעניינן שינוי טפסים כך שניתן יהיה לציין שני הורים מאותו מין - הצעת חוק הפרטים האישיים בטפסים רשמיים - פ/1301 של עדי קול ואחרים; הצעת חוק ציון שם ההורה בטופס - פ/1302 - של תמר זנדברג, זהבה גלאון, מיכל רוזין, אילן גילאון, מרב מיכאלי, רות קלדרון, פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום בת זוג או בן זוג כהורה) –
2. הכרה אוטומטית בהורות - פ/1432 - של מרב מיכאלי, מיכל רוזין, איתן כבל, בוז'י הרצוג, זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, קארין אלהרר, עפר שלח, רונן הופמן, עדי קול, תמר זנדברג, עמרם מצנע, חיליק בר, עמר בר-לב, איציק שמולי, שלי יחימוביץ', מירי רגב אשר תאפשר לשני ההורים בזוגיות להט"בית להירשם כהורי הילד/ה עם הלידה. ככל הנראה, תעלה בקרוב לוועדת שרים לחקיקה.הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - אימוץ על ידי בני הזוג) - פ/1945 - עדי קול, בועז טופורובסקי, עפר שלח, קארין אלהרר. תאפשר לזוגות שאינם נשואים, לרבות בני זוג מאותו המין, לאמץ ילדים, בדומה להצעת החוק של מרב מיכאלי ואחרים.

זוגיות:
1. הכרה בזוגיות גאה: הצעת חוק פ/1699 - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מתן נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו המין) של עדי קול, ניצן הורוביץ, בועז טופורובסקי, אלעזר שטרן, מירי רגב תקועה לפי שעה בגלל הווטו של הבית היהודי; עוד על הפרק, הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון - בן זוג מאותו המין) - פ/1110 של דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עפו אגבאריה. לאפשר לבתי דין לענייני משפחה סמכות לדון גם בתובענות של בני זוג מאותו המין. גם למרצ הצעת חוק זהה - פ/432; פ/507 - זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג - הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין).
2. הכרה בנישואים גאים: הצעת חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו מין - פ/1497 - סתיו שפיר, שלי יחימוביץ, איתן כבל, משה מזרחי, יצחק הרצוג, חיליק בר, עמר בר-לב, אראל מרגלית, מירי רגב, פואד בן אליעזר, מיכל בירן, נחמן שי, דוד צור, מיקי רוזנטל, אבישי ברוורמן נפלה בוועדת שרים ולא עברה קריאה טרומית. עוד על הפרק, הצעת חוק ברית הזוגיות של יש עתיד - פ/1859 אשר אמורה לעלות לועדת השרים לענייני חקיקה; הצעת חוק חיים משותפים של משרד המשפטים.

טרנסג'נדרים - הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - ביטול סעיף המין בתעודות הזהות) - פ/1461 של תמר זנדברג, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, זהבה גלאון, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' טרם קודמה.
יצוין, כי ניתן לחולל שינויים בחלק מהתחומים המוזכרים גם ללא חקיקה, אלא באמצעות שינוי תקנות במשרדי הממשלה השונים (לדוגמא – שינוי סעיף המין יכול להיות מוסדר במסגרת תקנות של משרד הפנים).

ועדת שרים לחקיקה
בתוך הממשלה יש גוף שנקרא ועדת שרים לחקיקה - קבוצה מצומצת של שרים הנפגשים כל יום ראשון לאחר ישיבת הממשלה ומצביעים על הצעות חוק פרטיות. החלטה של ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעת חוק פרטית מהווה את עמדת הממשלה, ומחייבת את כל הקואליציה להצביע בעד (כך שכל חברי הכנסת ממפלגות הקואליציהאמורים להצביע בעד אותה הצעת החוק כשההצעה עולה להצבעה בכנסת).
נהלי ועדת שרים לחקיקה קובעים כי שר או שרה יכולים להצביע רק אם הם נוכחים פיזית בדיון או להשאיר פתק אם שהו בחו"ל במסגרת תפקידם. לכן, ישנה חשיבות לדעת אלו שרים ייעדרו או יצביעו מהדיון בוועדת השרים לחקיקה. כמו כן, שר או שרה יכולים להגיש ערר על החלטת ועדת שרים לחקיקה; מי שמגיש את הערר קובע את מועד הדיון בערר. יתרה מזאת, ההחלטה על הערר הינה סופית – כלומר, ערר על הצעת חוק ניתן להגיש ערר פעם אחת בלבד.
כל אלה הפכו את העררים לאסטרטגיה פוליטית: כאשר יש שברור שהוא שנוי במחלוקות בתוך הקואליציה לעיתים עדיף להפיל את החוק בפעם הראשונה שהוא נידון כדי לשלוט בערר. במקרה שלנו, עדיף שהליכוד/יש עתיד/תנועה יגישו ערר ויחליטו מתי לדון בו, מאשר שהחוק יעבור בפעם הראשונה, ואז הבית היהודי יגיש ערר ויקבור את הצעת החוק.

הצעה למודל הפעילות של המטה (כרמן אלמקיס-עמוס):

פעילות המטה תשתף את כלל הגורמים בקהילה המעוניינים לקחת בה חלק ותיתן במה לכלל הקולות והקבוצות בקהילה. פעילות המטה תתבצע בצוותי עבודה כדלהלן:
1. קבוצת חקיקה ופעילות פרלמנטרית – תפעל בענייני חקיקה בשיתוף התאים הגאים, ח"כים ולוביסטים.
2. קבוצת תקשורת – תפעל מול התקשורת, במדיה החברתית, בקמפיינים וכו'.
3. קבוצת שטח – ארגון הפגנות, מיצגים וכדומה.
פעילות הקבוצות תתבצע תוך הקפדה על ייצוג שוויוני והולם של כלל הקולות בקהילה ותוך עדכון שוטף, מפגשים עיתיים ושיתוף פעולה בין הקבוצות. מדובר במבנה בסיסי של מאבק והמטרה היא שבכל קבוצה ישתתפו אנשים שלהם עניין ויתרון יחסי בפעילות הקבוצה.
רעות גיא – מדובר בהזדמנות לייצוג שוויוני של כל הקהילה. אנחנו לא צריכים להירתע מוויכוחים ולא מעמידה מאחורי מסרים מורכבים. ניהול רשתי ומרובד יאפשר ייצוג רחב יותר, להבדיל מניהול ריכוזי והיררכי.

התייחסויות משתתפי המפגש:

לילך בן דוד (פעילה בקהילה הטרנסג'נדרית וממקימות פרויקט גילה) – כפי שהקהילה הטרנסג'נדרית מנהלת את מאבקיה, תוך הסתכלות על הקהילה מלמטה למעלה, וחותרת להשמעת קולן של החוליות החלשות בה, כך על מטה המאבק לפעול. הקהילה הלהט"בית חזקה במידה שבה חזקה החוליה הכי חלשה בשרשרת שלה. שאלת הייצוג אינה נוגעת רק למי בפועל מבצע את הפעילות הפרלמנטרית או מתראיין לתקשורת, אלא בעיקר להיגיון המניע את הפעילות. כמו כן, נוסף על קבוצות העבודה, יש להקים גם צוות מנהל אשר מקבל את ההחלטות.
קובו – זה לא משנה מי מוביל את המטה כל עוד יש גוף הביא לידי ביטוי את כלל הקולות. עם זאת, ריבוי מסרים מהווה בעיה אשר תוביל להתמסמסות המאבק. יש לקדם מסר אחיד של שוויון, לייצר אחדות ולא להמשיך ולהנציח את מציאות הפילוג והבידול.

שירי קליינמן (מיוזמות עצומת ה-10,000) – הסבר על היוזמה – קריאה לראש הממשלה לתמוך בגלוי בזכויות הקהילה תוך איום בשביתה כלכלית.

גל אוחובסקי – העת הנוכחית הינה בבחינת "רגע בזמן" של הקהילה. כל מה שקרה עד כה במסגרת המאבק לה היכה גלים כלפי חוץ אלא בעיקר כלפי פנים. אנחנו אמנם בפתחה של הזדמנות לייצר ארגון על לקהילה אשר יפעל לטווח הרחוק, אבל אין לכך כל קשר למאבק הנוכחי, אשר מתקדם מעצמו בקצב מהיר ולא ממתין למטה שינהל אותו.

הללי (פעילה בבת-קול) – בת קול תתמוך במאבק קהילתי מאוחד ותעדיפו על פני המאבקים הסקטוריאליים. כארגון גג יהיה עלינו לקדם גם את הקולות שהם לא המאבק המיידי שלנו למען אותה "שרשרת" ובשם הסולידריות.

ברי (שישה צבעים) – הארגון יתמוך בכל יוזמה קהילתית ויפעל לקידום הנראות הקהילתית תוך שאיפה לייצג את אלו שקולן/ם לא נשמע.

עדי (פעילת עבר בקל"ף) – לקהילות השונות יש קווים משותפים אבל גם קווים נפרדים. צריך לבחור את המלחמות שישרתו את כלל הצדדים מבלי לפגוע בחלקם.

עדן – צריך גוף שמייצג את כולם ויתווה אסטרטגיה למאבק. כדאי להסתכל אחורה על המאבק החברתי וללמוד מהצלחותיו וכשלונותיו.

גילי שביט – פגישות עיתיות הן התנהלות שאננה. יש צורך בכמות מצומצמת של א/נשים שיובילו ויעמדו בפרונט. על תומכי המאבק לקבל ולהבין שלעתים יתקבלו החלטות קשות, אשר לא בהכרח מייצגות את כולם באותו הרגע, ושאפשר להמשיך ולדון בכך רטרואקטיבית.

חזי – עלינו לנצל את ההתעוררות הנוכחית של הקהילה ולקדם יחד מאבק ענק עם מסרים פשוטים ואחידים. היום נעשה שימוש בקהילה ע"י גורמים פוליטיים ועלינו להיות אלה אשר נותנים את הטון ומקדמים את המסרים.

אבי סופר – מסכים עם גל שאנחנו בעיצומו של תהליך אשר מתרחש ושעלינו לקבל החלטות מהירות. היעדר הבחנה בין פעילות בטווח הקצר לבין פעילות בטווח הארוך תהיה בעוכרינו והמאבק יתנהל בלעדינו. עלינו לסמן מטרות לטווח הקצר ולקבל החלטות מהירות. עלינו לנצל את ה"רגל בדלת" ולהתחבר למה שקורה עכשיו. יש לתמוך במטרות הקצרות גם אם לעתים אנחנו לא אוהבים את מי שמוביל אותן. אל לנו לפחד מהקמת הנהגה.

נורית – עלינו להניח את האגו בצד ולעבוד יחד בשיתוף פעולה.

אביהו – על המאבק לכלול גם את קולם של בני נוער להט"ב.

מתן (נציג התא הגאה של אוניברסיטת ת"א) – אנחנו במאני טיים. עליינו לעבוד באופן מיידי ולא רק לתכנן לטווח הארוך ולפעול היום למען שינוי חקיקה.

היידי מוזס – הקמת ארגון זה אירוע מורכב ומסורבל ועלינו לפעול כאן ועכשיו. הממשלה הנוכחית היא הפלטפורמה להשפיע. צריך להיצמד לאגודה ולתמוך במאבק. כבר יש לנו אנשים בכנסת. מבקשת בשולי הדברים להעביר לנוכחות מסר מחברת הכנסת עדי קול לפיו הצעת החוק לשינוי פקודת מס הכנסה לא תפגע בנשים ובמשקי בית של שתי נשים.

מיכל שר (חברת הועד המנהל של האגודה) – לאגודה יש ניסיון, גופי מטה חזקים ומשאבים ועל המטה לעבוד בשיתוף פעולה עמה.

אלה – קיומו של מאבק אחד גדול אינו מייתר את המאבקים הקטנים וקיומו של מאבק ארוך טווח אינו מייתר מאבקים קצרי טווח. אם נאפשר לכלל הקולות להישמע וננהג בסולידריות נצליח לייצר מסרים אחידים ופשוטים כלפי חוץ.

גל אוחובסקי – נציע לזקק הנהגה מקרב מקימות המטה, לחבור למשאבים של האגודה ולפעול עמה בשיתוף פעולה.

סיכום:
כרמן - להרים מאבק מוצלח זה לא כזה אירוע מורכב ומסובך ולא צריך לפחד מזה. אפשר לנהל מאבקים לטווח ארוך ולטווח קצר במקביל.
רעות – תודה לכל המשתתפות/ים. עלו קולות רבים ומגוונים, נשמרה ההקפדה על מתן זכות דיבור שוויונית לנשים ולגברים ואין זה דבר של מה בכך. על כלל הגורמים לתרום ממרצם וממשאביהם למען המאבק הכללי. המפגש מתועד בצילום ובכתב, יפורסם פרוטוקול ויפורסם לו"ז לתחילת עבודת הצוותים.