שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

נוכחים: כ-25 אישה ואיש.
הדיון נפתח ע"י ברוך אורן אשר הציג מדוע כונס הדיון וכן הציג את השאלות שעל הפרק:
א. האם נצליח לגבש מטרה או מסר משותף אותו ישא המצעד?
ב. האם מסר כזה יחייב אותנו להחזיר את הפקת מצעד הגאווה לארגונים לשינוי חברתי?

עקב מגבלות הזמן, לא התקיים דיון מלא אלא רק סבב התייחסויות של המשתתפימות.
עם זאת הוסכם:
א. יש צורך להחזיר את הסמכות העליונה בהקשר המצעד לקהילה, גם במידה וההפקה כולה מבוצעת בפועל על ידי העירייה.
ב. יש צורך במסר מרכזי אחד, אשר בהחלט יכול להיות מספיק רחב או כללי כך שכל קבוצה תוכל לפרש אותו בהתאם לאג'נדה שלה.
ג. להמשיך בתהליך העבודה על מציאת מסר, באמצעות 2 קבוצות עבודה [* ראה הערה 1 למטה]: קבוצה שתתיחס למסרים של "איחוד מאבקים" בין המאבק הלט"בי לבין מאבקים מקבילים בחברה, וקבוצה נוספת שתתיחס למאבקים להט"ביים ספצפיים בחזקת "עניי עירך קודמים". שתי הקבוצות תחתורנה ביחד וכל אחת בנפרד לזקק מסר שהוא מסר של שינוי חברתי אשר יכול להיות מוסכם על כלל הקהילה.

קבוצות העבודה למסרי של איחוד ("איחוד מאבקים") ולמסרים של ייחוד ("המאבק הלהט"בי קודם לכל") תפגשנה בשבוע הקרוב. ניתן להשתתף בכל אחת מהקבוצות או בשתיהן ביחד, אין שום מניעה.
דרור מזרחי, יו"ר פורום גאות במר"צ, התנדב לרכז את קבוצת העבודה למסרי ייחוד, וצארס ארתור גיימס, מהצוות המשפטי של אגודת הלהט"ב, התנדב לרכז את קבוצת העבודה למסרי איחוד.

המשתתפות והמשתתפים בדיון ברגע של קודאק. צילום: מתנדבת של הועד למלחמה באיידס (תודה!)

במסגרת הדיון נתבקשו המשתתפים להעלות רעיונות למסרים של שינוי חברתי התואמים את תפיסת עולמם לגבי השינוי החברתי שהמצעד יכול להביא. מסרים שהועלו כאופציות:
* הזכות להתחתן ולזוגיות
* אי קבלת זהות מינית של הילד היא התעללות ועבירה על החוק
* אנחנו כן מפחדים (בעיקר הנוער מפוחד)
* להגן על הדמוקרטיה
* שונות צריך לקבל כמו שהיא
* שהמצעד ישאר שמח
* סובלנות
* דיכוי הוא דיכוי, אלימות היא אלימות
* שיוויון זכויות
* הכל מתחיל בחינוך
* תנו להיות. (עם זכויות בסיסיות של חיים ללא אלימות, עם אימוץ וזוגיות)

* צריך להיות מסר של הכללה וסולידריות בין הקהילות, במקום המסר ההומואי-בלבד, שמוחק את הבי, הטרנס והלסביות.
* נראות לכל גווני הקהילה (משאית לכל קהילה/זהות)
* מגפון לכל ארגון/קהילה, ומשאיות שמאפשרות להעביר מסרים או לפחות מאפשרות לדבר

-----------------------------------
[1] בהקשר זה חשוב לציין כי המושגים "מסרים החותרים לאיחוד מאבקים" ו"מסרים ממוקדים לקהילה" היו בעצמם מושגים סתומים ולא הצלחנו להגיע להגדרה שלהם שהניחה את דעתםן של כל הנוכחיםות. אנא סלחו לי שבניסוחים כאן אני משתמש בפרשנות שלי לגבי מושגים אלו, ואני מבטיח בהזדמנות לנהל דיון ציבורי רחב יותר על ההגדרות השונות שניתנות למושגים אלו, ואולי אפילו נזמין את עודד בלבן מ"חוג אורנים".
גילוי נאות - הפילוסופיה שאני משתמש בה היא פילוסופיה אינטגרטיבית/שלבנית, ולכן גם הפוליטיקה שאני עושה היא שלבנית (למשל, היה לי חשוב לשלב כמה שיותר א-נשים בדיון פתוח על המצעד). הניתוח שאני מציע מבוסס בעיקר על תיאוריית הבלבניזם, אותה היכרתי למזלי הטוב מפרופ' עודד בלבן, המרצה שלי בפולטיקה ואידיאולוגיה בטכניון. את עיקר הבלבניזם כדאי ללמוד במאמר הזה. כדי להבין את התמונה צריך גם לדון בהבחנה של פרופ' בלבן בין שלבן ומפריד, שלצערי עדיין לא מצאתי לה נוכחות אינטרנטית. אולי אפשר ללמוד על זה דרך הערך "פילוסופיית תהליך" בויקיפדיה האנגלית.
ואסיים בכך שאגיד שכל משפט שמכיל את המילים "אנחנו והם" הוא פוליטי.