שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

במסגרת הכנות חוברת תיאור הפעילויות שלנו, הנדרשת לשם הגשת הבקשה לקבלת פטור ממס הכנסה על תרומות - נדרשנו למצא סימוכין אקדמיים לטענה הכה נפוצה, ש-10% באוכלוסייה הם להט"ב (רק כדי להוכיח את הנפוצות, למרות שזה טריוויאלי: אצל ג'רי לוינסון וגם ניבי נאור). שריר כי אלו מסקנותיו של אלפרד קינסי אהובנו משנות ה-50,60 של המאה הקודמת. מסקנות שהסיק ממחקריו בקרב בתי סוהר ומוסדות נוספים. רצינו למצא את הרפרנס האקדמי לטענה הזו, ואולי לגלות על מחקרים יותר עדכניים שעוסקים בנושא הזה.
קצת חיפוש במנוע החיפוש האהוב עלינו והגענו לארגון לחקר המשפחה (איזה שם שמרני..) שמהר מאוד הוכיח את עצמו כארגון שמרני במיוחד ואף על גבול ההומופובי. בכל אופן אנו טורחים לציין את האתר שלו כאן, משום שהוא מביא סקירה ביקורתית על רשימה ארוכה של מחקרים העוסקים במה שהוא מכנה "משחק המספרים". הסקירה היא בעצם סיכום של הרצאה שנתן ד"ר קירק קמרון (Dr. Kirk Cameron) תחת הכותרת "משחק המספרים: כמה אחוזים מהאוכלוסיה הם גייז?" בכנס של Accuricy in Media בוירג'יניה ב-1993.
לא נעים במיוחד לקרא את מה שיש לו לקמרון להגיד, גם בגלל שהנתונים נמוכים ממה שידענו, וגם משום שמכל משפט שהוא אומר, עם כל הזהירות האקדמית והיהירות של קורס שיטות מחקר, עדיין נודף ריח חריף של "עוד פסקה או שתיים ואני אצליח להחזיר אתכם בחזרה לארון".

בכל אופן, אם אתם צריכים ביבליוגרפיה לנושא עשרת האחוזים הארורים - קחו בחשבון שאתם מבקרים בחצרו של השטן, שימו אטב כביסה על אף וציללו: http://www.familyresearchinst.org/FRI_AIM_Talk.html
ואם אתם רוצים להבין עד כמה הכתיבה של קמרון היא הומופובית, תוכלו להתרענן בחוברת ההסבר של ארגון הפסיכולוגים האמריקאי לגבי מין ומגדר, שמזכיר לנו שלא רק שהמספרים לא כל כך חשובים, אלא שהם כל כך לא חשובים.