שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

אמון.
אמון ככלי מהפכני.
אמון ככלי קהילתי.
אמון ככלי לשינוי חברתי.
אמון ככלי לצמצום פערים חברתיים, להורדת יוקר המחיה, לחיזוק הרצון להתאגדות החלשים מול ה1%...

אמון הוא כלי כך כך בסיסי למה שאנחנו עושותים כאן.

אמון בונים ביחד באמצעות עבודה משותפת, באמצעות שקיפות ובאמצעות שותפות באחריות ובסמכות.
אמון שוברים ע"י פעולות שפוגעות בדיוק בדברים הללו - עבודה בנפרד/בתחרות, הצבת מחסומים בפני מי שרוצה להיות שותףה חדש/ה בסמכות ו/או באחריות, הצבת מחסומים בפני חופש המידע, הטחת האשמות חסרות ביסוס והפצת שמועות חסרות ביסוס.

בואו נשים לב לדברים הללו. ובואו ננסה לחשוב איך לחזק את האמון שלנו אחדת בשני/ה בכל צעד שאנחנו עושות/ים במהפיכה הזו.

שני ציטוטים של אנשים חכמים שמאוד חשובים לי בהקשר הזה.

א' פורת על המעורבות (בסמכות ובאחריות) כערך:
"הצעות לפתרון זה לא מה שחסר לנו. לא ניירות עמדה, לא מסמכי המלצות, לא תוכניות פעולה. כל אלה קיימים בהמוניהם, בכל תחום שרק תרצו, וכמעט כולם גם זמינים לכולם ברשת. מה שאנחנו דורשים וחייבים שיקרה כדי להביא את המהפכה שאנחנו מייחלים לה זה שינוי עמוק ומהותי באופן קבלת ההחלטות שמשפיעות על חיינו. כשתהיה כאן דמוקרטיה אמיתית, כשנפתח את האפשרות להשפיע על סדר היום לאוכלוסיות רחבות תוך כדי שימוש בטכנולוגיות התקשורת המתקדמות העומדות לרשותנו – אז כבר לא ניאלץ ליצור בריתות בין אינטרסנטיים מסוגים שונים, לא נצטרך עוד לוותר על העקרונות שלנו, לא נהיה חייבים להפעיל מניפולציות, לדרוס אחרים, להתחרות על תשומת לב תקשורתית ולמכור את עקרונותינו בשביל ההזדמנות "להשפיע מבפנים". (http://tikunolam.co.il/2012/07/02/p2829/)

ואחרון חביב, אבל כל כך חשוב.. מייקל סטון על המגוון כערך:
"מה שאנחנו צריכים זה להיות אנושיים. אנחנו רוצים שה-1% יחזור להיות אנושי שוב. להישאר אנושיים.
"כשהבודהה התחיל לגבש הקהילה, הוא אמר להם ללבוש בגדים. לכו ומצאו בגדים מחומרים שהושלכו לפח. אם החומר נאכל על ידי עכברושים, אם החומר הושלך, צריך לקחת את החומר הזה ולהפוך אותו למלבוש.
"בין אם אתם מחבבים את הבודהה או לא, זהו תרגול נפלא. לקחת את מה שהושלך ולהכניס אותו לתוך הלב שלכם. כשיש מגוון, אנחנו צריכים לקחת חלקים מהקהילה שלנו שהשלכנו. משום שיש אנשים שאנחנו מתייחסים אליהם כמו זבל. יש חלקים במערכת האקולוגית שאנחנו מתייחסים אליהם כמו זבל. יש חלקים בעצמנו שאנחנו מתייחסים אליהם כמו זבל. ואנחנו צריכים לקחת את החלקים הלו שמידרנו, ולהביא אותם לתוך המרחב הזה. ככה מתרחש הדמיון. וככה ננצח.
"זה לא פילוסופי. זה לא אידיאולוגי. זה להראות ולהדגים חיים פשוטים, תלות הדדית. לדעת איך לטפל בכעס שלנו. לא לפגוש כעס בכעס.
"האם זה אפשרי? אנחנו [תנועת הoccupy ב.א.] מראים את זה!"
(שדה האוהלים עמ' 308)