שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

פורסם: 8/4/2013 20:18
עדכון אחרון: 10/4/2013 10:48 (פרישת חברים מהקו הלבן)

הבוקר קיבלתי את המכתב הבא:
"הי ברוך,
אשמח אם תוכל לברר לי מהם הקורסים האפשריים להכשרת בני נוער וצעירים למתן תמיכה בקו חם ללהט"ב.
תודה,
אסף"

אסף היקר,
ראשית נפתח בפרק היסטוריה על קוי הקשב בקהילה. אחרי כן נעבור לסקירת מה שיש, ולבסוף המלצותי.

רקע

למיטב ידיעתי הקו הראשון שהוקם היה הקו הלבן, מתוך הערך בויקיפדיה:
"הקו החל את דרכו בשנת 1979 במסגרת פעילות הקו הלבן, אשר נתן לראשונה מענה טלפוני ודיסקרטי לקהילת הלהט"ב בארץ. בתחילת שנות ה-90, בעקבות קבלת פניות רבות במשרדי אגודת הלהט"ב, הוחלט להכשיר מערך [נוסף ב.א.] של מתנדבים אשר יקבל את פני המגיעים לבית האגודה ויאפשר שירות שיחות פנים אל פנים, שירות זה נקרא "יש עם מי לדבר" והוא פעל במקביל לפעילות "הקו הלבן". עם השנים השירות גדל והשתנה, ובין השאר התחיל לתת גם מענה ותמיכה לפונים טלפונית. במסגרת שיחות קשב והכוונה. לימים, לאור פעילותם הזהה של שני הקווים במתן מענה לפניות, הוחלט בשנת 2004 על מיזוגם תחת השם "יש עם מי לדבר - הקו הלבן".

אם מציצים בכתבה של יניב הלפרין בעיתון הקהילתי GOGAY, מגלים סיפור קצת שונה. הקו הלבן בעצם הוקם כבר בשנת 1977 ע"י דני לחמן. בקו הקפידו על סטנדרטים מקצועיים מחמירים, כשהראשון ביניהם הוא דיסקרטיות מוחלטת של המשיבים בקו. מטרת הדיסקרטיות היא להקל על הפונים לקו, כדי שלא יחששו שהם מוסרים את סודותיהם לאדם שייתכן ויפגשו ברחוב למחרת. הקו הלבן התנהל במסגרת האגודה, אך גם עם הסגל הניהולי של האגודה הקפידו מתנדבי הקו לשמור על דיסקרטיות.

איפשהו באמצע שנות ה-90, עוד בטרם עמותת "הבית הפתוח" מוקמת ב-1997, מוקם קו מידע לירושלמים. על ההנחיה המקצועית של פעילי הקו אחראי ג'רי לוינסון, פסיכולוג שהנחה את קורס ההכשרה של הקו הלבן משך 5 שנים. עמותת הבית הפתוח קמה כאמור ב-1997, ובשלב זה פועלת במרחבי פעילות שונים ובתים פרטיים, ולבסוף עוברת לפעילות במבנה קבע ב-1999, לאחר המעבר למבנה קבע, ג'רי מייסד את פעילות "מקבלי הפנים" בבית הפתוח. שירות מקבלי הפנים מופעל ע"י מתנדבים בשעות הערב, מאפשר לכל המגיע לביקור בבית הפתוח היכרות עם המקום ופעילויותיו, וכן קשב פנים מול פנים ובטלפון.

באגודה רואים כי טוב, ואיפשהו בתחילת שנות ה-2000 מקימה האגודה את קבוצת מקבלי הפנים בבית האגודה, תחת השם "יש עם מי לדבר". מנהלי הקו הלבן מספרים להלפרין כי "ההחלטה של האגודה להקים את 'יש עם מי לדבר' באה מיד לאחר שאחד מראשי האגודה ומנהליה לא עבר את המיונים לקו הלבן ולא התקבל כמתנדב בקו. זו התנהגות שמתאימה לגנון ולא לארגון שמצהיר על עצמו כחשוב ומרכזי". מסיבות אלו או אחרות, מתחילה האגודה "לייבש" תקציבית את הקו הלבן.

כדי להיות הוגן, כדאי קצת לתת רקע על מצבה של האגודה באותה תקופה. בשנת 2004 חל משבר מנהיגותי באגודה. נורה גרינברג נכנסת עם תחילת השנה לתפקיד יו"ר הועד המנהל, ומודיעה שבקופה חסרים 200 אלף ש"ח. היא מכנסת ישיבה דחופה ובה מוחלט למכור את הדירה שתרם לאגודה יעקב פזי ז"ל ברח' כרמיה, במטרה להגיע לאיזון כספי. המכירה מתעכבת בשל סוגיות משפטיות סבוכות, והכסף מהמכירה מוקפא בחשבון נאמנות כמעט עד סוף 2005. כך שלמרות ההחלטה על המכירה, המשבר הכספי נותר בעינו. נורה מאיימת להתפטר אם לא יוקנו לה סמכויות להתמודד עם המשבר הכספי. תשובת הועד הייתה: תתפטרי. באפריל 2004 נורה מתפטרת ואחריה נכנס לתפקיד מייק המל. מרגע זה האגודה נכנסת למסלול הישרדות כספי.

העבודה מול הנהלת האגודה בראשות מייק המל, המכהן בהתנדבות כיו"ר הועד המנהל - קשה מאוד למתנדבי חוש"ן - פרויקט סדנאות המודעות לקהילה בבתי ספר. ביולי 2004 הם מחליטים לפרוש מהאגודה. במכתבם, המפורסם בפומבי בעיתון גוגיי, הם מספרים כי "תרומתה של "האגודה" לפיתוחו של חוש"ן הייתה צנועה בהחלט – והדברים נאמרים על דרך ההמעטה והנימוס. חוש"ן לא מומן ע"י האגודה. נהפוך הוא – בכל אחת מהשנים האחרונות הזרימה פעילותו של חוש"ן כספים לקופת האגודה, הרבה מעבר לכל תקורה שאפשר לייחס לשירותים הצנועים (בלשון המעטה שבהמעטה) שהאגודה העמידה לחוש"ן. לא למותר לציין כי באותה שעה עצמה נמנעו מחוש"ן ע"י האגודה משאבים חיוניים, ואלה סופקו או ממונו ע"י מתנדביו. גם כעת, בעת יציאתו של חוש"ן לדרך עצמאית, החיונית כ"כ לביסוסו והתפתחותו, מושאר מאחור בקופת האגודה סכום של כמעט 25,000 ₪. יותר מכך: לא רק שהתרומה של האגודה להתפתחות חוש"ן הייתה, כאמור, צנועה בהחלט, אלא שלא פעם ולא פעמיים היו גורמים מסוימים שלא רק שלא עזרו אלא הכשילו, הפריעו וגרמו נזק."

בהמשך אותה שנה, ובלב כבד, הועד מחליט לוותר על המשרדים ברח' נחלת בנימין 18, אחד מהסימנים הבולטים לנפח הפעילות העשיר של האגודה, משום שעלות שכירותם יקרה מנשוא. בשלב זה אני ממונה להיות חבר בועד האגודה.

מאז אינתיפאדת אל-אקצה, עלויות האבטחה של מצעדי הגאווה מאמירות ומגיעות לחצי מליון ש"ח במצעד הגאווה 2005, שאת הפקתו ריכזתי ביחד עם מייק המל וגיל פלדשטיין, מי שהיה מנכ"ל האגודה אז. בזמנו, עלויות האבטחה של הפגנות הושתו על מפיקי ההפגנה - ובמקרה זה על האגודה, כמפיקת האירוע. למרות כמות הצועדים הנרחבת (כמאה אלף אישה ואיש) והפעלת דוכני איסוף 10 ש"ח מכל צועד בתום הצעדה (!) למימון האבטחה, מצעד הגאווה 2005 הסתיים בחוב תקציבי של 200 אש"ח נוספים. חשבון הבנק של האגודה הוגבל באותה עת ועסקנו בעיקר במלחמות עם הוצאה לפועל וניסיונות נואשים לאסוף תרומות ולפתח משאבים.

חשוב לציין שהיום מפיקי אירועי מחאה אינם צריכים לשאת בעלויות ההפקה. בדצמבר 2005 (איזה תיזמון אירוני) הגישה תנועת "מטה הרוב" בג"צ נגד הטלת עלויות האבטחה על מארגני אירועי מחאה (בג"ץ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל (נבו, 12.12.06)) - וב12 בדצמבר 2006 בג"צ פוסק כי על הרשות המקומית לשאת בעלויות האבטחה, כיבוי האש ומגן דוד אדום לאירועי מחאה.

ובחזרה לספטמבר 2005. על רקע המשבר הכספי באגודה, הנמצאת בחובות המסתכמים בלמעלה מחצי מליון ש"ח, מחליטות פעילויות רבות, שציפו לקבל משאבים מהאגודה, כספיים או ניהוליים, לפרוש ממנה או להתייבש. בתקופה זו מתפרסמת גם הכתבה של יניב הלפרין לעיל, אשר בה קובלים חברי הקו הלבן על "ייבוש כספי" (11/9/2005). לאגודה באותו זמן אין כסף לשלם אפילו שכירות על המקלט בו הופעל הקו הלבן, כך שאין מה לדבר על תשלום למנחה מקצועי עבור הכשרת פעילי הקו הלבן. ועד האגודה מחליט על מיזוג פעילויות הקוים בלית ברירה (ובדיעבד גם מתוך בורות מסויימת על רקע חוסר ההיכרות עם הפעילים בקו הלבן). לדברי גורם בכיר בקו הלבן, "אף לא מתנדב אחד מהקו הלבן הצטרף ל"יש עם מי לדבר" בעת חיסולו של הקו הלבן בידי האגודה. לפיכך, "המיזוג" היה ונשאר פיקציה בלבד שהופץ על ידי גורמים באגודה שהיו מעוניינים בזמנו להציג את פני הדברים כאילו יש מיזוג בין הקווים. לא היה ולא נברא."

שבוע לאחר מכן מקהלת הגייזמרים מתלוננת גם היא על ייבוש כספי (18/9/2005), ובהמשך לאותו יום יניב וייצמן, אז עובד האגודה, אשר נמצא באותו זמן בהלנת שכר עבודה של שנה שלמה (!) בתפקידו כמנהל ארגון הנוער הגאה, מודיע על פרישתו של ארגון הנוער מהאגודה והמשכו כעמותה עצמאית.

2006 נפתחת בזעם רב בקו "יש עם מי לדבר" על ועד האגודה. במקביל הקו גם במצב של בלאגן רציני במנהיגות בתוך הקו. כפיר לביא, אחד הפעילים בקו, מחליט להעמיד עצמו כרכז הקו, וממונה לתפקיד. בקדנציה של כפיר הקו עובר השבחה משמעותית במדדים רבים, ביניהם במדד נוכחות מתנדבים במשמרות הקו, במדד גיוס מתנדבים חדשים ובמדדי איכות אחרים. ההצלחה האמיתי של כפיר היא בכך שהוא מצליח להביא לשלווה בין פעילי הקו. בסוף 2006 מפיק כפיר דו"ח סיכום על פעילות הקו בשנה זו - דו"ח ראשון מסוגו לקו אי-פעם - עדות לשיפור משמעותי במקצועיות הקו.

אגב, כסיפור צדדי: בשנת 2006 אין לאגודה מספיק כסף להפיק את מצעד הגאווה בתל אביב. אני מציע את שירותיי כמפיק המצעד בהתנדבות, וגם כמי שידאג לאסוף את תרומת הכספים הנדרשת להפקתו. אני מצליח לגייס כ-60 מתנדבות ומתנדבים לטובת ההפקה. בקשתי להדפיס חולצות עליהן הכיתוב "מתנדבי מצעד הגאווה 2006" מעוררת חרדה בועד מהמנהיגות שלי. כך קורה שבסוף אפריל 2006 מחליט החלטה הזויה במיוחד במחשכים - לאסור עליי לעבוד עם מתנדבים. אני כמובן מתפטר מן האחריות להפקת המצעד, וכך קורה שבשנת 2006 אין מצעד בתל אביב. הנושא חומק לחלוטין מן העין הציבורית, ולבסוף, כשאני טורח להדליף לאתר GOGAY שלא יהיה מצעד ושכדאי לחקור את זה (בכל זאת אני מחוייב בסודיות לאגודה), GOGAY פונים לאגודה וזו משיבה שבהודעה הזויה שהמצעד לא יתקיים בשנת 2006 בסולידאריות עם הבית הפתוח בירושלים אשר מקיים מצעד גאווה עולמי באותה שנה. הודעת יח"צ חסרת כל בסיס.

שנת 2007 נפתחת בזרימה של משאבים כספיים משמעותיים לאגודה בעקבות פתיחת פרויקט "עידוד תיירות גאה לישראל", פרויקט אשר היוה למעשה את אחת הסיבות לעימות האסטרטגי ביני ובין יו"ר הועד המנהל אז, מייק המל. טענתי אז וגם היום כי יש להתמקד בפעילויות ללהט"ב בארץ, ולא להפנות אנרגיה לקידום תיירות מחו"ל. עם כל הכבוד לערך הכספי שיש בכך. בבחירות לועד האגודה בתחילת פברואר 2007 אני מסיים את תפקידי כחבר ועד באגודה, על רקע עימות חריף עם מנהיגותו של מייק המל. אני פונה להקמת עמותת "שישה צבעים".

התמקצעות הקו "יש עם מי לדבר-הקו הלבן" (השם המאוחד) הולכת ומשתפרת, וכך גם הרצון להכנס לפעילות קשב ותמיכה ללהט"ב בפורומים השונים ברשת האינטרנט. אך הדבר דורש השקעת משאבים, והנהלת האגודה איננה נותנת יד לכך. הזעם בפרויקט שוב הולך ומצטבר. לאחר הרצח בברנוער, בנובמבר 2009, כפיר לביא מחליט שהגיעו מים עד נפש ובישיבה סוערת של מתנדבי הקו עם מייל המל, עדיין יו"ר האגודה - מודיע על פרישתו מהקו והקמת קו קשב נפרד - קש"ת, ביחד עם קבוצת פעילים מהקו. קש"ב מצליחה לפעול במתנ"ס הגאה ושם גם מצליחה להתחיל לעסוק בתמיכה דרך פורומים ברשת האינטרנט. אבל בסוף 2009 מחליט מנהל המתנ"ס, יובל אגרט, להקשיח את התנאים לשימוש בחדרי המתנ"ס. באותה תקופה שישה צבעים מוצאת עצמה מחוץ לחדר הפעילות שלה מתוך דרישה עיקשת של יובל לספק לעירייה כיסוי ביטוחי מסחרי לפעילות המתנדבים בעמותה. גם קש"ב מתקשה לעמוד בעלויות ביטוח מסחרי ולמעשה מסיימת את פעילותה בעקבות הנאוליברליזם של עיריית תל אביב-יפו, הבא לידי ביטוי בהתנהלותו של שומר הסף, מנהל המתנ"ס, יובל אגרט. אנחנו נותרים רק עם "יש עם מי לדבר", שאיבד את התוספת "הקו הלבן" לשמו, אי שם בשנת 2008, והיום (2013) נקרא פשוט "קו הקשב".

אילו קוי קשב ותמיכה פועלים בסביבת הקהילה הגאה כיום?

כיום פועלים מספר קוים, אני מקווה שאני מכיר את כולם ואנסה לפרט. רשימת קוים מלאה אפשרי בוודאי למצא דרך גוגל, או לפחות אצל משטרת ישראל... ריכזתי כאן את הקוים הקשורים לקהילה הגאה.

* קו הקשב (יש עם מי לדבר): מים א'-ה' בשעות 19:30 - 22:30
טלפון:03-6205591 מייל: yesh@glbt.org.il שיחה בארבע עיניים: ניתן לבוא ולדבר, אנחנו כאן בשבילכם - ממתינים לכם במשרדי האגודה, בקומה ב' במרכז העירוני לקהילה הגאה (בגן מאיר, תל אביב). ותק: הוקם בשנת 1977 ע"י דני לחמן.

* שירות מקבלי הפנים של הבית הפתוח בירושלים: כתובת: רח´ הסורג 2 (קומה א´), ירושלים. טלפון: 02-6250502 ותק: הוקם ככל הנראה בשנת 1999 ע"י ג'רי לוינסון (ניחוש שלי ב.א.)

* תהל"ה - תמיכה להורים של להט"ב: מוקד ארצי 24 שעות: 09-8855822 ותק: הוקם בשנת 1988 ע"י יונתן דנילביץ'.

* המתנ"ס הגאה בגן מאיר, לב תל אביב: מספק בעיקר מידע על פעילויות במתנ"ס, ופעילויות שסביב מצעד הגאווה התל אביבי. מספקים גם טיפול נפשי במחירים מסובסדים. טלפון: 035252896 ותק: המתנ"ס הוקם בשנת 2007 ע"י איתי פנקס. שירות הטיפול הפסיכוסוציאלי הוקם ע"י יובל אגרט בשנת 2008.

* סה"ר - סיוע והקשבה ברשת: שיחה אישית -צ'ט אישי עם אחד התורנים של סהר, שעות הפעילות של הצ'אט והאייסיקיו הן 21:00-24:00. הפורומים של סהר הינם קבוצות תמיכה, כלומר מקום לדבר עם אחרים, לתת ולקבל תמיכה. סייעי סהר יצטרפו לשיחה גם מחוץ לשעות הפעילות תחת הכינוי "סהר תמיכה". מייל - שגרו לנו הודעה ונענה בהקדם האפשרי. ותק: סהר הוקמה בשנת 2000 ע"י קבוצת אנשים (ששומרת על פרטיותה)

* ער"ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון: עזרה ראשונה נפשית בטלפון 24 שעות טל' 1201. מוקד תמיכה ועזרה נפשית לכל סוגי הבעיות, 24 שעות ביממה. ידוע לי אישית שבער"ן פועלות ופועלים מספר רב של מתנדבים מהקהילה הגאה ולמיטב הבנתי, הנושא הלהט"בי שם מוכר היטב. הייתי אפילו מגדיר את ער"ן ארגון תמיכה להט"ב-פרינדלי. ותק: שירות ער"ן הוקם בשנת 1971 ביוזמת הגב' מריה ברטה זסלני.

מה ההמלצות שלך למי שרוצה להתנדב בקו קשב קיים או להקים קו קשב חדש?

אצטרך לחשוב על זה עוד. אבל אלו ההמלצות הראשוניות:

* קודם כל ללמוד קצת. יש המון ידע בנושא, אבל עולים לי בראש בדחיפות!!! שני המאמרים הבאים: פסיכולוגיי, צ. (2005). נוער הומו-לסבי בסיכון/ ג'רי לוינסון. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום שני ‏08 ‏אפריל ‏2013, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=594 (נמצא גם בתחתית דף זה כגיבוי מפאת חשיבותו של הידע) וכמובן מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת (שנמצא גם הוא מגובה כאן באתר בדף "ניהול מלכ"רים - ידע מקצועי").

* רוב מסגרות התמיכה הקיימות ישמחו מאוד למתנדבות/ים חדשים, בכל גיל. אם יש מסגרת שקרובה אליכם רעיונית, העדיפו לפעול בתוכה או בשיתוף פעולה הדוק ואינטימי עימה.

* יש אפשרות להקים קו חדש ב"הנחייה מקצועית" של קו תמיכה קיים. במיוחד כאשר יש כמות פעילים רצינית בשכונה שלך.

* אם יש פחות מ-4-5 פעילות/ים ש"שרופים" על הרעיון להקים קו חדש, רדו מזה. הקמת קו והבאתו לרמה מקצועית בסיסית היא משימה שדורשת משאבים רבים. כיום הניסיון והידע המקצועי שנצבר בכל אחד מהקוים הוא רב, גם בתחום המענה וגם בתחום הכשרת המתנדבים.

* אם לא ניתן להתנדב מהבית (ב-ער"ן למשל, השיחות מנותבות לביתו של המתנדב) - אל תתנדבו בקו קשב הפועל במרחק של יותר מחצי שעה נסיעה ממקום מגוריכם. זהו מתכון לקשיים בהתנדבות לאורך זמן. העדיפו קו הפועל במרחק גיאוגרפי קרוב יותר, או הקימו קו חדש משלכם. או שפשוט תעשו דברים אחרים בחיים :-)

* בהקמת קו חדש, העדיפו לפעול בתוך מסגרת ארגונית קיימת. הקמת עמותה או חל"צ או כל ישות משפטית חדשה, עולה משאבים רבים, בעיקר המון בירוקרטיה, אבל גם הרבה כסף וזמן התנדבות. מצאו את המסגרת הארגונית שתוכלו לפתח בה אמון, תאמו ציפיות על קפה ואח"כ בכתב (חשוב!!!!), וקפצו למים :-)

* אם יש עוד שאלות - אני זמין מאוד לשאלות ותשובות בנושא הזה. וגם, אני שולח את המאמר הזה לכמה חברים/ות טובות/ים, שאשמח מאוד אם ישקיעו את האנרגיה ויטקבקו כאן את הערותיהםן.

בהצלחה!